טראומה עינית הינה סיבה נפוצה לאובדן ראייה, וכתוצאה מכך מהווה בעיה חשובה בבריאות הציבור.

מחקר חדש בוצע במטרה לקבוע את השינוי בהיארעות של אשפוזים בשל טראומה עינית בארה"ב ולהשוות מאפיינים דמוגרפים של המטופלים ותוצאים של טראומה עינית כסיבה ראשונית או משנית לאשפוז.

המחקר הינו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על מדגם ארצי של מטופלים מאושפזים, שנעשה במטרה לקבוע היארעות, מאפיינים וסיבות לאשפוזים בשל טראומה עינית כאבחנה ראשונית או משנית מ2001 עד 2014. כל המטופלים עם אבחנה רלוונטית נכללו במחקר. רגרסיה ליניארית בוצעה על מנת להעריך את השינויים בהיארעות. רגרסיה לוגיסטית בוצע במטרה להשוות מאפיינים דמוגרפים ותוצאים בין אבחנות ראשוניות ומשניות, כולל גיל, מין, גזע, הכנסה, משלם עיקרי, אזור, שנת אשפוז, משך האשפוז, עלות ומצב בשחרור.

החשיפה הוגדרה כטראומה עינית. התוצא הראשוני שנמדד היה היארעות ומאפיינים של מטופלים המאושפזים בשל טראומה עינית כסיבה ראשונית או משנית.

מ-2001 ועד 2014, נרשמו כ939,608 אשפוזים (מתוכם 556,886 גברים [59.3%], גיל ממוצע [סטיית תקן] 49.4 [25.2]) בארה"ב בשל אבחנה של טראומה עינית, כאשר 778,967 (82.9%) כאבחנה משנית. ההיארעות של אבחנה של טראומה עינית ראשונית פחתה מ-3.9 ל-3.0 ל-100,000 איש (הבדל 0.9 [95%CI 0.2 -1.6] ל-100,000 איש ; p=0.001). ההיארעות של טראומה עינית כסיבת אשפוז משנית גדלה מ-14.5 ל-19.0 ל-100,000 איש (הבדל 4.5 [95%CI 1.9 – 7.2] ל-100,000 איש ; p=0.004), רבות בשל עלייה במספר הנפילות במטופלים מעל גיל 65.

האבחנה השכיחה ביותר הייתה שבר אורביטלי (64,149 [39.9%]) בטראומה ראשונית, וקונטוזיה עינית (19,301 [37.8%]) בטראומה משנית. טראומה ראשונית היתה הכי נפוצה בקרב ילדים (adjusted odds ratio [aOR] 2.21 [95%CI 2.09 – 2.32]) ומתבגרים (aOR 1.25 [95%CI 1.19-1.32]) בהשוואה למבוגרים. מטופלים ממוצא אפרו-אמריקאי (aOR 1.89 [95%CI 1.81-1.97]) וממוצא היספני (aOR 1.52 [95%CI 1.45-1.59]) בהשוואה למטופלים ממוצא לבן, ומטופלים ללא ביטוח (aOR 1.14 [95%CI 1.07 – 1.22]) ואלו המקבלים ביטוח Medicaidי(aOR 1.12 [95%CI 1.05 -1.19]) בהשוואה למבוטחי Medicare.

מטופלים עם אבחנה ראשונית היו בעלי סבירות גבוהה יותר לאשפוז קצר משלושה ימים (מטופלים עם אבחנה ראשונית: 101,796 [63.4%] ; אבחנה משנית 274,538 [35.2%]), בעלי סבירות גבוהה יותר להיות ברביע התחתון בהתייחס לעלויות (מטופלים עם אבחנה ראשונית 51212 [31.9%] ; אבחנה משנית 166,260 [21.3%]) ובעלי סבירות נמוכה יותר לתמותה (מטופלים עם אבחנה ראשונית 526 [0.3%] ; אבחנה משנית 20,929 [2.7%]).

לסיכום, ממצאים אלו מציעים כי העלייה במספר הנפילות בקרב קשישים מעל גיל 65, והסיכון הגבוה לטראומה עינית ראשונית בקרב ילדים ומתבגרים, מצדיקות פיתוח והטמעה של אסטרטגיות מניעה. רבים ממטופלים אלו נראים במרפאות עיניים, היכן שניתן לבצע הערכת סיכונים וייעוץ מניעתי.

מקור:

Iftikhar M, Latif A, Farid UZ, Usmani B, Canner JK, Shah SMA. Changes in the Incidence of Eye Trauma Hospitalizations in the United States From 2001 Through 2014. JAMA Ophthalmol. Published online October 04, 2018. doi:10.1001/jamaophthalmol.2018.4685

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  חדשות,  טראומה,  פגיעה עינית,  Eye trauma