חדשות 24.05.2018

"הטכניון": נמצאה דרך לעיכוב מזותליומה, מחלה ממאירה נדירה

צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ואוניברסיטת ניו יורק הודיע כי הצליח לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה באמצעות עיכוב בפעילות האנזים הפרנאז

צוות חוקרים מפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ואוניברסיטת ניו יורק הודיע כי הצליח לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב בפעילות האנזים הפרנאז. המחקר בוצע על חיות מודל.

האנזים מפרק את ההפראן סולפט - מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי - ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות.

מזותליומה היא מחלת סרטן שבה נפגע המזות ליום, קרום דק המגן על איברים פנימיים באזור החזה והבטן. במרבית המקרים נגרמת המחלה מחשיפה לאסבסט. זו מחלה נדירה ועמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות. כיום אין לה טיפול יעיל. דו"ח על המחקר פורסם בחודש מרץ ב- JNCIי-Journal of the National Cancer Institute.

המחקר נערך בהנחיית פרופ’ ישראל ולודבסקי מהטכניון ופרופ' הארווי פאס מ-NYU. בטכניון הובילו אותו ד"ר אורי ברש, ד"ר משה לפידות וד"ר נטע אילן מהפקולטה לרפואה. דגימות מזותליומה נאספו על ידי פרופ' פאס במשך שנים.

קבוצת המחקר המשותפת גילתה עתה כי תאי סרטן המזותליומה נעזרים באנזים הפרנאז כדי לפרוץ מחסומי רקמה המקיפים את הגידול המתפתח ולמשוך כלי דם המזינים אותו. פירוק התווך החוץ-תאי גורם לשחרור חלבונים מעודדי גדילה וכך מזורזת התפתחות הגידול הסרטני.

ההפרנאז, המופרש על ידי תאי הסרטן ותאי המיקרו-סביבה של הגידול, מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה. קבוצת החוקרים הצליחה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז.

המחקר הראה שהפרנאז אכן מאיץ את התפתחות המחלה בחולי מזותליומה: ככל שעולה רמת ההפרנאז ברקמות החולה, תוחלת החיים יורדת. בניסויים שנעשו בתאים סרטניים אנושיים בעכברים, נמצא כי השתקת הביטוי של הגן להפרנאז מעכבת את התפתחות הגידול.

מעכבי הפרנאז (התרכובות PG545 ו-Defibrotide) עיכבו משמעותית את התפתחות הגידול והאריכו מאוד את שרידות העכברים המטופלים. השימוש במעכבי הפרנאז הניב תועלת רבה יותר מזו של התרופה הכימותרפית ציספלטין, המשמשת כיום לטיפול במחלה זו.

החוקרים סבורים כי ממצאי עבודתם יש בהם כדי להעניק אולי תקווה חדשה לחולי מזותליומה בעולם. יש כוונה לבצע בהמשך ניסויים קליניים שיבחנו את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי הפרנאז במחלה קטלנית זו.

המחקר נערך במסגרת התכנית לחקר הסרטן ע"ש לורה ואייזק פרלמוטר. פרופ' ולודבסקי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה וחבר במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC). הוא מומחה מוביל בעולם בחקר הפרנאז שגילה את חשיבותו של האנזים הזה כיעד לטיפול תרופתי.

פרופ’ פאס הוא ראש המחלקה לניתוחי חזה במרכז הרפואי Langone ב-NYU וחבר במרכז הסרטן ע"ש פרלמוטר. הוא אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז היותו ראש היחידה לאונקולוגיית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום יש במאגר שבנה דגימות קפואות ממאות חולי מזותליומה והן ששימשו לגילוי תפקיד ההפרנאז במחלת המזותליומה.

בתרשים למעלה:

  1. מבנה האנזים הפרנאז. באדום מסומן האתר הפעיל האחראי על פירוק הסוכר הפרן-סולפט.
  2. חיתוך הפרן-סולפט על ידי ההפרנאז מוביל לשחרור פקטורים מעודדי-גדילה התומכים בגידול ומעוררים צמיחת כלי דם.
  3. ביטוי הפרנאז בתאי הסרטן מגביר את יכולתם לחדור לרקמות הסמוכות.
  4. התפתחות הגידול בעקבות הזרקת תאי מזותליומה. בכחול – קבוצת הביקורת. באדום – טופלו ב-Defibrotide. בירוק - טופלו במעכבי הפרנאז PG545.
  5. תוחלת החיים לאחר טיפול במעכבי הפרנאז, בתרופה ציספלטין וללא טיפול.
  6. הקשר בין הישרדות החולים (בשנים) לעוצמת הביטוי של הפרנאז.

נושאים קשורים:  מזותליומה,  ציספלטין,  מעכבי הפרנאז,  מחקרים,  פריצת דרך מחקרית
תגובות