סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים 15.02.2018

טיפולי קרינה לפני מתן פמברוליזומאב משפרים את סיכויי ההישרדות של מטופלים עם NSCLC

ניתוח משני של מחקר KEYNOYE-001 מצא כי טיפולי קרינה (רדיותרפיה), חוץ-גולגולתיים או לבית החזה, לפני קבלת אימונותרפיה עם פמברוליזומאב (קיטרודה), משפרים ב- 40%-50% את סיכויי ההישרדות ללא התקדמות וההישרדות הכללית, עם פרופיל בטיחות מתקבל

מחקרים טרום-קליניים מצאו כי טיפולי קרינה (רדיותרפיה) מגבירים את התגובות החיסוניות נגד הגידול. מחר זה נערך במטרה להעריך את השליטה במחלה ואת הרעילות הריאתית בקרב מטופלים שקיבלו בעבר טיפולי קרינה עבור סרטן ריאות מתקדם של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer - NSCLC) לפני טיפול בפמברוליזומאב (Pembrolizumab - Keytruda).

החוקרים בדקו מטופלים עם NSCLC מתקדם שטופלו בשלב I של מחקר KEYNOTE-001 במרכז יחיד (אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס). המטופלים היו בגילאי 18 ומעלה, עם סטטוס תפקודי 0 או 1 לפי קבוצת הקואופרטיב האונקולוגי המזרחי (Eastern Cooperative Oncology Group- ECOG), עם תפקוד מערכות מספק וללא היסטוריה של דלקת ריאות שאינה זיהומית (pneumonitis). המטופלים קיבלו פמברוליזומאב במינון 2 או 10 מ"ג/ק"ג אחת לשלושה שבועות או 10 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים, עד להתקדמות המחלה, רעילות בלתי נסבלת או סיבות אחרות שהוגדו בפרוטוקול המחקר להפסקת הטיפול. תגובת המחלה ורעילות ריאתית הוערכו פרוספקטיבית לפי קריטריוני התגובה הקשורה למערכת החיסון והקריטריונים המשותפים לתופעות לוואי, גרסה 4.0.

המטרה העיקרית של מחקר KEYNOTE-001 היתה להעריך את הבטיחות, פרופיל תופעות הלוואי והפעילות נוגדת הגידול של פמברוליזומאב. עבור הניתוח המשני, המטופלים חולקו לתתי-קבוצות על מנת להשוות בין מטופלים שקיבלו לאלו שלא קיבלו טיפולי קרינה. המטרה העיקרית של הניתוח המשני היתה לקבוע האם טיפולי קרינה קודמים השפיעו על ההישרדות ללא התקדמות, ההישרדות הכללית והרעילות הריאתית בקרב האוכלוסייה עם כוונה לטפל (intention to treat - ITT).

בין מאי 2012 ליולי 2014, 98 מטופלים גויסו וקיבלו את מחזור הטיפול הראשון בפמברוליזומאב. מטופל אחד אבד במעקב. 42 (43%) מ-97 המטופלים הנותרים קיבלו קודם לטיפול בפמברוליזומאב טיפולי קרינה כלשהם עבור NSCLC.י38 (39%) מטופלים קיבלו טיפולי קרינה חוץ-גולגולתיים ו-24 (25%) מטופלים קיבלו טיפולי קרינה לבית החזה.

חציון המעקב למטופלים השורדים עמד על 32.5 חודשים (טווח בין רבעוני: 29.8-34.1). ההישרדות ללא התקדמות עם פמברוליזומאב היתה ארוכה יותר, באופן מובהק, בקרב מטופלים שקיבלו טיפולי קרינה קודמים כלשהם, בהשוואה למטופלים שלא עברו טיפולי קרינה (יחס סיכון [hazard ratio – HR]:י0.56 [95% רווח בר סמך: 0.34-0.91], p=0.019; חציון הישרדות ללא התקדמות: 4.4 חודשים [95% רווח בר סמך: 2.1-8.6] לעומת 2.1 חודשים [1.6-2.3]) ובקרב מטופלים שקיבלו טיפולי קרינה חוץ-גולגולתיים, בהשוואה למטופלים שלא עברו טיפולי קרינה חוץ-גולגולתיים (HR:י0.50 [0.30-0.84], p=0.0084; חציון הישרדות ללא התקדמות: 6.3 חודשים [2.1-10.4] לעומת 2.0 חודשים [1.8-2.1]). ההישרדות הכללית עם פמברוליזומאב היתה ארוכה יותר, באופן מובהק, בקרב מטופלים שקיבלו טיפולי קרינה קודמים כלשהם, בהשוואה למטופלים שלא עברו טיפולי קרינה (HR:י0.58 [0.36-0.94], p=0.026; חציון הישרדות כללית: 10.7 חודשים [6.5-18.9] לעומת 5.3 חודשים [2.7-7.7]) ובקרב מטופלים שקיבלו טיפול קרינה חוץ-גולגולתיים, בהשוואה למטופלים שלא עברו טיפולי קרינה חוץ-גולגולתיים (HR:י0.59 [0.36-0.96], p=0.034; חציון הישרדות כללית: 11.6 חודשים [6.5-20.5] לעומת 5.3 חודשים [3.0-8.5]).

15 מבין 24 מטופלים (63%) שקיבלו טיפולי קרינה קודמים לבית החזה חוו רעילות ריאתית כלשהו, זאת בהשוואה ל-29 מבין 73 מטופלים (40%) שלא קיבלו טיפולי קרינה כלשהם לבית החזה. שלושה מטופלים (13%) שקיבלו טיפולי קרינה קודמים לבית החזה חוו רעילות ריאתית הקשורה לטיפול, בהשוואה למטופל אחד (15) מבין אלו שלא קיבלו טיפולי קרינה לבית החזה. תדירות תופעות הרעילות הריאתית בדרגה 3 ומעלה, הקשורה לטיפול, היתה דומה (מטופל אחד בכל קבוצה).

תוצאות המחקר מצעיות כי טיפולי קרינה קודמים עבור NSCLC מאריכים את ההישרדות ללא התקדמות ואת ההישרדות הכללית לאחר טיפול בפמברוליזומאב (קיטרודה), עם פרופיל בטיחות מתקבל, בהשוואה לתוצאי ההישרדות שנצפו בקרב מטופלים שלא עברו טיפולי קרינה כלשהם קודם לטיפול התרופתי. יש צורך במחקרים קליניים נוספים כדי לחקור את ההשפעה של שילוב טיפולי זה של טיפולי קרינה ואימונותרפיה, על מנת למצוא את אסטרטגיית הטיפול המיטבית עבור מטופלים עם NSCLC מתקדם.

מקור: 

Lancet Oncol. 2017 Jul;18(7):895-903. doi: 10.1016/S1470-2045(17)30380-7. Epub 2017 May 24.
Previous radiotherapy and the clinical activity and toxicity of pembrolizumab in the treatment of non-small-cell lung cancer: a secondary analysis of the KEYNOTE-001 phase 1 trial.
Shaverdian N1, Lisberg AE2, Bornazyan K2, Veruttipong D1, Goldman JW2, Formenti SC3, Garon EB2, Lee P4.

 

נושאים קשורים:  סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים,  NSCLC,  טיפולי קרינה,  הקרנות,  רדיותרפיה,  מחקר KEYNOTE-001,  פמברוליזומאב,  קיטרודה,  רעילות ריאתית,  שליטה בסרטן,  הישרדות ללא התקדמות,  הישרדות כללית,  מחקרים
תגובות